רש"י על בבא מציעא ק״ט א:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא ק״ט ע״א:י׳ רש"י על בבא מציעא ק״ט ע״א:י״ב »

11 אָמַר לֵיהּ: מַאי פְּסֵדָיךְ יְדָא דְּאַסְפַּסְתָּא, שְׁקוֹל יְדָא דְאַסְפַּסְתָּא וְזִיל! אָמַר לֵיהּ: אֲנָא כּוּרְכְּמָא רִישְׁקָא רַבַּאי. אָמַר לֵיהּ: גַּלֵּית אַדַּעְתָּךְ דִּלְמִשְׁקַל וְאִסְתַּלּוֹקֵי עֲבַדְתְּ – שְׁקֹל כּוּרְכְּמָא רִישְׁקָא וְזִיל, אֵין לְךָ אֶלָּא דְּמֵי עֵצִים בִּלְבַד.

פירוש רש"י על בבא מציעא ק״ט א:י״א

11 ידא דאספסתא - מקום הדקלין היה זורע אספסתא ידא כמו במדבר ב׳:י״ז איש על ידו:

12 אנא כורכמא רישקא רבאי - אני הייתי מגדל במקומן כרכום שדמיו יקרין:

13 א"ל - מדקאמרת כורכמא רישקא רבאי שהוא דבר הנקצר בכל שנה ולא אמרת אנא תאלי הייתי נוטע בה למישקל שבחייהו גלית אדעתך דלא נחתת להא ארעא אדעתא למיעבד בה מידי דבר קיימא למישם ליה שבחיה ומפיק אלא מידי דתיעקריה ותישקליה ותיזיל כי מסתלקת שקול כורכמך רישקך אותו כורכמא רישקא דהיינו תאלי שקיימו בה עקור אותו ולך וכשתבא לעקור אינו אלא עצים וזה יתן לך דמי עצים:

« רש"י על בבא מציעא ק״ט ע״א:י׳ רש"י על בבא מציעא ק״ט ע״א:י״ב »